יש רגעים קטנים, כמעט שקטים, שלא נרשמים ביומן ולא נמדדים במספרים – אבל הם שווים יותר מכל הצלחה עסקית.
הרגעים בקורס שמזכירים לנו בדיוק למה קמנו בבוקר.

לפני כמה שבועות, אחד התלמידים שלנו בקורס טק מאסטר – ילד מקסים עם צרכים מיוחדים – פשוט לא הצליח להשתלב.
לא התחבר, לא שיתף פעולה. לא מצא את מקומו בכיתה.
ניסינו שוב ושוב – והוא סירב. העולם שלו נשאר סגור.

אבל אצלנו בטק סטיישן יש כלל אחד שלא נכתב בשום מצגת:

לא מוותרים על אף אחד. אף פעם.

אז הזמנו אותו למפגש אישי. אחד על אחד.
גם שם – שקט. הסתגרות. קושי.
ואז… החלטתי לשנות גישה.

במקום ללמד – התעניינתי.
במקום להדריך – הקשבתי.
שאלתי אותו: מה אתה אוהב? מה מסקרן אותך? מה עושה לך חיוך?

משם נולד רגע של קסם.
יצרנו יחד סיפור דרך בינה מלאכותית. הוא דמיין – ואני עזרתי לו להפוך את זה למציאות.
הוא בחר את הדמויות, רקם עולם, הוסיף צבעים.
ואנחנו הפכנו את הרעיון שלו לסיפור ואת הסיפור לתמונות, הכל בעזרת כלים של AI.

פתאום – נדלק לו אור בעיניים.
היה חיוך. הייתה נוכחות. הייתה למידה.
הוא תירגל, יצר והצליח.

ובסוף המפגש – כשהרגשתי שהמשימה הושלמה, הוא הפתיע אותי:
הוא פשוט קם וחיבק אותי ואמר תודה. בלי שביקשתי. מרצונו. מהלב.

והנה, בתוך שעה אחת – ילד אחד עבר מ”אני לא מצליח” ל”אני מסוגל”.
וזה… זה שווה את כל העסק הזה.

כי אנחנו לא רק מלמדים מחשבים.

אנחנו מלמדים ילדים להאמין בעצמם.

זה מה שמניע אותנו בטק סטיישן.
ילדים מכל הסוגים. עם ביטחון, בלי ביטחון. עם קשיים, עם כישרונות חבויים.
אנחנו רואים את הילד מאחורי המסך – ונותנים לו את הכלים, את ההזדמנות, ואת הלב שלנו.

וזה קורה כל שבוע. כל ילד. כל סיפור.
וזה מה שהופך את השליחות הזו למה שהיא:
לא קורס טכנולוגי. אלא שינוי חיים.